בחרתי ללמוד עיצוב תעשייתי תוך כדי שעסקתי בתחום עיצוב וניהול אירועים. התבקשתי לייצר מוצר לתצוגה של האירוע, ובשלבי פיתוח המוצר גיליתי את התחושת הסיפוק כאשר אני מצליחה להפוך אובייקט מתוך הדימיון, להעביר את הדימיון אל הדף, משם לייצור ולבסוף לראות משתמשים נהנים מהפרטים הקטנים שבמוצר.

הרגשת הסיפוק מהתהליך לא הרפתה ממני והחלטתי לבדוק באיזה תחום ניתן ליישם את הדברים כמקצוע. כך מצאתי את התואר של עיצוב תעשייתי. וככל שחקרתי יותר על התחום כך הבנתי שזה בדיוק התחום שאני יאהב לעסוק בו.

 

אני מאמינה שיש חלק ישיר בין האהבה של אדם לתחום בו עוסק לבין ההצלחה הכלכלית שלו מין העשייה, ולכן תמיד ידעתי שעל מנת שאוכל לעסוק במשהו שאני יצליח בו אני חייבת לאהוב אותו ולהנות מהתהליכים המלווים לו.

 

היום מה שמוביל אותי בכל עיצוב הוא השימוש הסופי. הרצון לגרום לתגובה מסויימת אצל המשתמש, להעביר למשתמשים חוויה מסויימת, היא שגורמת לי סיפוק מהעיסוק בתחום.